דרור נ' אליהו חברה לבטוח בע"מ ואח'

פסק דין

1. עניינה של התביעה שלפניי בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 12.12.12 ברמת גן.

2. לטענת התובע, נסע ברחוב ז'בוטינסקי ובלם, אך הרכב שנסע מאחוריו לא הספיק לבלום ופגע בחלק האחורי שמאלי של רכבו בשעה שרכב התובע היה במצב של עצירה מוחלטת.

3. הנתבעים הגישו כתב הגנה ובו טענו כי הנתבע 2 נסע בנתיב השמאלי תוך שהוא שומר על מרווח כחוק מהרכב שלפניו בעוד רכב התובע נוסע מימינו. לפתע סטה התובע מנתיב נסיעתו, בחוסר זהירות ונדחף לעבר הנתיב השמאלי בו נסע הנתבע 2 כחוק.

4. במהלך הדיון שנערך בפני, העיד התובע וחזר על גרסתו לפיה נסע בנתיב הימני השמור לתחבורה ציבורית. מונית שירות שהיתה לפניו נעצרה והוא נעצר אחריה. לפתע חש בחבטה מאחור. התובע טען תחילה כי הנתבע 2 שהגיח מרחוב מצד ימין פנה לרחוב ז'בוטינסקי ופגע ברכבו מאחור. בהמשך, טען כי אינו יודע מהיכן הגיח הנתבע 2, אלא רק כי פגע ברכבו מאחור. לאחר התאונה, הנתבע 2 הציע כי יתקן את הרכב וביקש שיברר את עלות התיקון.

עדה מטעם התובע, העידה כי רכב התובע נסע בנתיב הימני של התחבורה הציבורית וכאשר מונית שירות נעצרה לפניהם, נעצר גם רכב התובע ולפתע חשה מאחורה בבטחה. לאחר התאונה, הנתבע 2 התנצל בפני התובע והתובע ביקש לתקן את הרכב במוסך מטעמו ולא במוסך של הנתבע 2.

5. הנתבע 2 העיד וטען כי נסע בנתיב האמצעי והתובע נסע בנתיב הימני. לפתע רכב התובע פנה שמאלה והחלק האחורי של רכב התובע התנגש עם הפגוש הימני קדמי של רכב הנתבעים. הנתבע 2 הכחיש כי התנצל וכי הציע לתובע לקבל הצעת מחיר ולתקן את הנזקים לרכבו.

6. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני מעדיפה את גרסתו של התובע ולפיכך, יש לדעתי לקבל את התביעה ולחייב את הנתבעים בהוצאות התובע, הכל כפי שיפורט להלן.

ראשית, התרשמתי מעדותו של התובע והיא מהימנה בעיני. התובע חזר בעקביות על גרסתו לפיה רכבו נסע בנתיב הימני, נעצר לאחר מונית שירות ולפתע חש במכה מאחור שנגרמה ע"י רכבו של הנתבע 2. עדותו נתמכה בעדותה של הנוסעת ברכבו שחזרה גם היא על גרסתו.

שנית, תמונות הנזק מתיישבות עם גרסת התובע לפיה התאונה ארעה באופן שתיאר קרי, פגיעה בחלק האחורי של רכב התובע עם פגוש רכבו של הנתבע, שכנראה ביקש להגיע לנתיב האמצעי. במידה וגרסת הנתבעים היתה נכונה, הרי שהנזקים היו נגרמים בצידו השמאלי של רכב התובע ולא בחלק האחורי של רכבו.

לפיכך, סבורה אני כי היה על הנתבע 2 לשמור מרחק בטחון מהתובע ולהבחין בכך שהתובע מבצע בלימת חירום בשל עצירתה של מונית השירות לפניו. במידה והיה עושה כן היתה נמנעת התאונה.

7. סוף דבר, התביעה מתקבלת. הנני מורה לנתבעים לשלם לתובע סך של 4,146 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 30.5.13 ועד לביצוע התשלום בפועל.

בהתחשב בנסיבות העניין, יישאו הנתבעים בהוצאות משפט בסך 500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, י' כסלו תשע"ד, 13 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: